בואו לגלות את אחד הנושאים המרתקים ולהכיר את מנגנוני הפעולה וההשלכות
של חוסר איזון פלורת המעי על מחלות כמו אטופיק דרמטיטיס.
אחד הנושאים הנחקרים ביותר בעולם הוא האוכלוסייה הפרוביוטית בגוף האדם ובמעי בפרט.
כיום, קיימת ההבנה כי לחיידקים הפרוביוטים- "החיידקים הטובים", תפקידי מפתח בכמות לא מבוטלת של תהליכים פיזיולוגיים הקורים בגופנו ומלבד תפקוד מערכת העיכול כמובן, גם תהליכים כמו חיזוק מערכת החיסון והגנה מפני פתוגנים, מניעת מחלות, נקיון הגוף, שינויי מצבי רוח ודיכאון, השפעה מוחית, דלקות וגינליות, קנדידה, פטריות עור והגנה על העור, חיזוק מערכת השתן ומניעת הצטברות פתוגנים, פירוק ועיכול מזונות, מניעת מעי דליף, ייצור של חומרים מסוימים כמו ויטמינים וחומצות שומן, הצמדות לדופן המעי ולמנוע מחיידקים מזהמים להיצמד לדופן ולגרום לזיהום פתוגני ועוד אין ספור דוגמאות.
מספר החיידקים הטובים במעי הגס של אדם בריא עומד על כ-10 בחזקת 14 ונוטים להעריך שמשקלם מהווה כ-2 ק״ג ממשקל הגוף.
פלורת המעי- אוכלוסיית החיידקים, עמידה מאוד אך קיימים מספר גורמים המהווים סכנה לקיומם כמו מתן פרוביוטיקה, מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן, קוליטיס, מעי רגיז או וירוסי בטן הגורמים לשלשולים ואז שיקום ע"י מתן פרוביוטיקה הוא קריטי.
מה שמזין את החיידקים הטובים שלנו נקרה פרה-ביוטיקה- הכוונה לסיבים תזונתיים שניתן לצרוך בירקות, פירות, דגנים מלאים (שיבולת שועל, קינואה, כוסמת, גריסים, חיטה מלאה, אמרנט, טף, כוסמין, שיפון..), קטניות (עדשים, שעועית, מאש, אפונה, חומוס, תורמוס, סויה..), זרעים ואגוזים והזנתם חשובה מאוד להתפתחותם המלאה והתקינה.
את מסת החיידקים הפרוביוטיים הראשונה שלנו אנחנו מקבלים עוד בדרכנו לעולם, במהלך הלידה עצמה! כאשר תינוק יוצא מרחם אימו דרך תעלת הלידה הוא מתעטף כולו בחיידקים פרוביוטיים השוכנים בצוואר הרחם! ומה לגבי תינוקות הנולדים באמצעות ניתוח קיסרי? כנראה שאוכלוסיית החיידקים שלהם תהיה דלה יותר ונרצה להעשיר אותה כשיזדמן.
כל מפגש אם אדם אחר יהווה מקור לרכישת אוכלוסייה פרוביוטית ייחודית נוספת והכי חשוב- החיידקים הטובים יגיעו אליו דרך חלב אימו!
אז מה הקשר בין פרוביוטיקה לאטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור)?
ככל שהמדע מעמיק וחוקר את נושא זה אנו נוכחים לדעת כי לחיידקים הפרוביוטיים תפקיד חשוב מאוד בעורנו, וכן הם נמצאים גם שם ולא רק במערכת העיכול! לחיידקים הטובים תפקיד קריטי בהגנה על עורנו מפני פתוגנים ומזהמים שונים, עיכוב הזדקנות העור, הגנה מפני דלקות עוריות ומחלות עור כדוגמת אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור).
איך זה עובד?
החיידקים פרוביוטיים השוכנים על עורנו, נצמדים לקרטין, החלבון העיקרי של העור, ופועלים למניעת התפתחות פטריות, חיידקים ונגעי עור באמצעות תחרות עם חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות) על אותם קולטנים המצויים בעור. החיידקים הפתוגניים מפרישים רעלנים אשר נקשרים לקולטנים בעור ולכן אם קיימים יותר חיידקים טובים הם אלה שישתלטו, יתפסו את אותם הקולטנים וימנעו מהם לזהם את העור. בנוסף, קיימת תחרות בין החיידקים הפרוביוטיים לחיידקים הפתוגניים על מקורות התזונה ולכן, ככל שאוכלוסיית החיידקים "הטובים" על פני העור גדולה ומשגשגת יותר, כך יתקשו החיידקים הפתוגניים להתקיים על פני העור ולפגוע בו.
בהקשר לאטופיק דרמטיטיס החיידקים הפרוביוטיים עובדים בכמה מישורים.
ראשית, כפי כבר צויין, לאוכלוסייה הפרוביוטית פעילות קריטית בהגנה על עורנו כאשר הם מתחרים על מקום ומקורות תזונה עם חיידקים פתוגנים (מחוללי מחלות) ובכך מונעים התפרצות נגעים אטופיים ותורמים לתהליך ההחלמה, המניעה והריפוי.
שנית, הם פועלים נמרצות בכדי לחזק את תאי מערכת החיסון השוכנים במעי, שזהו הצינור העיקרי המבדיל בין פנים הגוף לסביבה שלנו, וחיזוק מערכת החיסון כולה! ככל שיחס החיידקים הטובים יעלה כך יטיב עם האדם ובמחלות אשר מערכת החיסון מאותגרת ואף חלשה כמו באטופיק דרמטיטיס, איזון פלורת המעי הוא גורם מכריע.
בנוסף, החיידקים הפרוביוטיים מונעים מצב הנקרא מעי דליף/חדיר ובו חלק מתאי דופן המעי או החיבור בין תאי ניזוקים או מתים ונוצרים חורים מיקרוסקופיים אשר דרכם יכולים לעבור חומרים האמורים להשאר בתוך המעי, אל הדם או מערכת הלימפה. חומרים אלו עלולים להזיק והיום כבר מבינים בעולם המדע שיש לכך קשר ישיר למצבים כמו אלרגיות (אטופיק דרמטיטיס..), מחלות אוטואימיוניות, חולשה וחסר אנרגיה, הפרעות קשב וריכוז, בעיות עיכול, דיכאון וחרדה ועוד מחלות ותסמינים רבים.
אז בואו נדבר קצת על מחקרים.
מחקר שהוצג בכינוס השנתי של החברה לדרמטולוגיה פדיאטרית בארצות הברית, נמצא שמתן טיפול בפרוביוטיקה במשך 9-12 שבועות לילדים שסבלו מאטופיק דרמטיטיס הביא לירידה משמעותית בחומרת התסמינים כבר במהלך שלושת השבועות הראשונים לטיפול! בעקבות המסקנות שהוסקו במחקר זה ובמחקרים רבים התומכים בו, משתמשים רופאי עור ודרמטולוגים באירופה ובאסיה כבר שנים בהצלחה רבה, בתכשירי פרוביוטיקה לטיפול במגוון בעיות וזיהומי עור.
בחיפוש מחקרי רחב היקף אחר המנגנונים הפתולוגיים המעורבים בסיבה להתפתחות לאטופיק דרמטיטיס, האוכלוסיה הפרוביוטית הייתה המשפיעה ביותר! מספר גדל והולך של מחקרים מראים כי קיים קשר בין חוסר איזון של אוכלוסיית חיידקי העור והמעי לבין התפרצות המחלה.
במחקר אשר בדק 76 ילדים חולי אטופיק דרמטיטיס ברמה בינונית עד חמורה, קיבלו הילדים טיפול בחיידק פרוביוטי בשם Lactobacillus plantarum למשך 12 שבועות, בהם נמצא כי הטיפול היה יעיל ומדדי ה IgE, הקשורים לתהליכי אלרגיה, היטיבו באופן משמעותי.
מחקר שנערך בקוריאה בוצע טיפול ע"י 4 זנים של חיידקים פרוביוטיים כגון: Bifidobacterium lactis, Lactobacillus casei, Lactobacillus rhamnosus, and Lactobacillus plantarum ומצא כי החיידקים הנ"ל יכולים למנוע ולהקל על תסמינים אלרגיים כמו אלה הנמצאים באטופיק דרמטיטיס.
שתי מטא-אנליזות רחבות היקף הראו כי פרוביוטיקה עשויה להפחית את ההיארעות של אטופיק דרמטיטיס אצל תינוקות וניתוח מטא אנליטי עדכני הגיע למסקנה כי טיפול באמצעות פרוביוטיקה בילדים הפחית משמעותית את מדד ה SCORAD הקובע את חומרת המחלה באטופיק דרמטיטיס.
בסקירה מדעית שנערכה בינואר 2015 אשר סיכמה ממצאים מ22 מחקרים שנערכו בין השנים 2012-2013 בכל הנוגע למניעה וטיפול באטופיק דרמטיטיס, עלה כי:
1. נטילה של פרוביוטיקה וייתכן גם פרהביוטיקה בשלבים מאוחרים של ההריון ולאחר הלידה קשורים במניעה של המחלה.
2. חשיפה לחיות בית ובמיוחד לכלבים, עשויה לספק הגנה מפני התפתחות המחלה.
במדגם שנערך בקוריאה בנובמבר 2015 וכלל 9,000 מבוגרים נמצא כי צריכת מזונות מותססים \ מוחמצים (עשירים בפרה ופרוביוטיקה- סינביוטיקה) הייתה מלווה בסיכון נמוך ללקות באטופיק דרמטיטיס בעוד שצריכה גבוהה של בשר ומזון מעובד הייתה מלווה בסיכון מוגבר.
בסקירה שבחנה את האפידמיולוגיה של אטופיק דרמטיטיס בילדים העלתה כי גורמי הסיכון למחלה הם תזונה מערבית, חשיפה לאנטיביוטיקה רחבת טווח וצמצום אוכלוסיית פלורת המעיים וכמו כן נמצא גם קשר לזיהום אוויר, השמנה וחוסר פעילות גופנית.
לסיכום, אכן מדובר בנושא מורכב, מרתק וחשוב מאוד בכל הקשור למניעה וטיפול באטופיק דרמטיטיס בתינוקות ועד מבוגרים. חשוב לאבחן האם קיים אצל המטופל חוסר איזון בפלורת החיידקים, איזה סוג פרוביוטיקה הוא צריך לקחת אם בכלל, מה המינון ועוד ולכן האבחון חייב להיות מדויק וספציפי לכל אדם. אין ספק שתיסוף יכול לעזור. השאלה מה נכון וכיצד.
.png)
.png)
.png)
.png)
תגובות