מה זה אורטיקריה? מה גורם להתפרצות? יש סוגים של אורטיקריה? כיצד מטפלים?

אני רוצה לחלוק איתכם את הידע שצברתי בכל הקשור לאורטיקריה ולפני שניגש לטיפול חשוב להבין מה זה בכלל? מה קרה בגוף? מה יצא מאיזון ומה צריך לחזק בכדי לדעת כיצד להתמודד בצורה היעילה ביותר, להרגיע את ההתפרצות ולשמור על נסיגה ארוכת טווח.

​

כמו במחלות דומות, בספרות המקצועית ניתן להסכים על נושא מרכזי שיכול להוות כרמז העיקרי בפיצוח חידת האורטיקריה והוא שהמקור לפגיעה בעור נמצא במעורבות או "עירור יתר" של מערכת החיסון. כאשר מערכת החיסון לא שקטה מסיבה כלשהי היא נלחמת באמצעות כלים רבים העומדים לרשותה ובין היתר ע"י הפרשה מרובה מקומית, עורית או מפושטת של חומר בשם היסטמין. הדבר יעורר תגובה אלרגית ודלקתית ויבוא לביטוי בנגעים מגוונים וצורות שונות כמו פריחה מפושטת או מקומית, כתמים אדומים תחומים או מפושטים, יובש, קשקשת, נגעים חמים, אדומים, מגרדים או שורפים.

​

מה גורם למערכת החיסון לא להיות שקטה? שאלת מיליון הדולר.

​

האם מדובר באלרגיה? לא בטוח. כפי שיובא בהמשך, ישנם סוגים שונים של אורטיקריה, כאשר בחלקם אכן פועל מנגנון אלרגני ובחלקם מנגנון אוטואימיוני. כך או כך, יש מעורבות מרכזית של מערכת חיסון שיצאה משליטה – מצב המצריך בירור יסודי ואבחון מקיף למה קורה בגוף המטופל ומה ניתן לעשות כדי לחזק אותו ולתת לו את כל הכלים הנכונים לו בכדי להתחזק ולסגל חזרה את יכולות הריפוי העוצמתיות שיש בבסיסו של כל אדם.

​

אז בואו נדבר קצת על אורטיקריה.

 

מה זה?

משמעות המילה אורטיקריה בלטינית היא סרפד (אורטיקה) וזאת על פי דימוי לתחושה העורית הנגרמת עקב מגע עם צמח הסרפד המצוי (צמח מרפא מופלא אך אם נתקלתם בו מחוץ לביתכם, לא כדאי לגעת בידיים חשופות). אורטיקריה, ובעברית "חרלת" או "סרפדת" היא מצב שבו מופיעים בעור שטחים וורודים תפוחים מגרדים העוברים ממקום למקום בגוף תוך דקות או שעות. הפריחה הנודדת האופיינית היא בצורת גבשושיות אדומות, צורבות ומעקצצות על העור שהופך לאדום ודלקתי. באורטיקיה כרונית נפוץ אף מצב המכונה אנגיואדמה- נפיחות בצקתית המופיעה באזורים שונים בגוף ובעיקר בפנים. כ20% מהאוכלוסיה תסבול מהמחלה במהלך חייהם. בכ 95% מהמקרים התופעה חולפת תוך 3 חודשים ואורטיקריה הנמשכת מעל 6 שבועות מכונה אורטיקריה כרונית.

​

הגורם הישיר

בואו נדבר רגע על המנגנון העורי שגורם לנגעים המוכרים במחלה זו, הנגרם עקב אותה תגובתיות יתר של מערכת החיסון. בתוך עורנו קיימים שני תאים השייכים למערכת החיסון שכדאי לנו להכיר- תאי מאסט\פיטום ובאזופילים. אותם תאים מכילים חומרים שונים וביניהם היסטמין המופרש עקב איתות המתקבל מנוגדני IgE ומורה לו על כך ובמקרים של מחלות עוריות כמו אטופיק דרמטיטיס או אורטיקריה הפרשת ההיסטמין מתרחשת בצורה מוגברת בשל אותה תגובתיות יתר של מערכת החיסון שנגרמה מגורם לא ידוע או משתנה (אידיופטי). בעקבות הפרשת ההיסטמין המוגברת ולא רגילה, יש הרס של כלי דם קטנים, הם מתרחבים, מזרימים דם בעוצמה ומכאן מופיע האודם והנגעים שאנו מכירים. עקב שינוי בחדירות כלי הדם נגרמת בצקת ונפיחות והחומרים שונים המופרשים גורמים לגרוי עצבי ולתחושת הגרד או השריפה.

​

 

מהן הסיבות העיקריות להתפרצות אורטיקריה?

• אלרגיה: לחומרים משמרים, אלרגנים נפוצים כמו בוטנים, חלב, גלוטן, דגים ופירות ים, ביצים, אגוזים, סויה, אבקני פרחים, קרדית האבק, חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד. התבטאות האלרגיה יכולה להופיע כאורטיקריה על העור ולהופעת הסימנים האופיינים.

• רקע אוטואימוני: הגוף מזהה גורם מסויים כגורם אלרגני, למרות שאינו כך, תוקף אותו ויוצר תגובה דלקתית והפרשה מרובה של היסטמין מה שגורם להופעת הסימנים האופיינים של האורטיקריה.

• רגישות לתרופות, במיוחד אנטיביוטיקה ואספירין, חיסונים.

• זיהומים שונים.

• חשיפה לכימיקלים.

• סטרס, אורח חיים, שינויים גדולים בחיים וגורמים נפשיים שונים.

• אידיופטי (לא ידוע או משתנה).

 

סוגי אורטיקריה

אורטיקריה כולינרגית/חום-  מופיע לרוב בבני נוער ומתבטא בתפרחת מגרדת מאוד המופיעה לאחר מאמץ גופני, התרגשות או אכילת מאכלים חריפים (עליה בחום הגוף). הנגעים המגרדים בדרך כלל הם קטנים (פחות מ 2 ס"מ) וממוקמים יותר בחלק העליון של הגוף- צוואר, בית חזה ולפעמים גם גפיים.

אורטיקריית "לחץ" (פיזי)- תפרחת בצקתית מגרדת המופיעה במקום של לחץ פיזי למשל באזור של חגורה לוחצת. הפריחה המגרדת מופיעה מ 30 דקות ועד 9 שעות לאחר הלחץ על העור.

אורטיקריית שמש - תגובה נדירה שבה מופיעה אורטיקריה בעור באזורים החשופים לשמש בלבד.

אורטיקריית קור - התפתחות נגעים מגרדים לאחר חשיפה לקור.

אורטיקריית מגע - מצב שבו מופיעה אורטיקריה מקומית לאחר מגע של העור החומר הגורם לאלרגיה. יש לציין שלחולים מסוג זה יש נטייה לאנגיואדמה- בצקות והתנפחות איזורית של כ"ד.

אורטיקריה סטרסוגנית- התפתחות נגעים לאחר שינוי גדול בחיים, סטרס וגורמים נפשיים שונים.

אורטיקריה תת תזונתית- מצב של תת תזונה \ חוסר הזנה, שלאו דווקא מגיע עם תת משקל (בד"כ ההפך הוא הנפוץ), יכול לגרום למצב של עקה חמצונית הגורמת להפרשת הורמוני סטרס מבלוטת האדרנל ועקב כך להופעת התסמינים האופייניים.

אורטיקריה אוטואימיונית- התפרצות והופעת הנגעים האופייניים עקב תהליך אוטואימיוני (בו הגוף תוקף את עצמו) ובו הגוף מגיב בעודף תגובתיות לחומר שלא היה אמור להגיב אליו (מזון, חיסון, תרופות ועוד).

אורטיקריה אלרגנית- התפרצות והופעת הנגעים עקב תהליך שנגרם כתוצאה מחשיפה לאלרגן כמו בוטנים, חלב, גלוטן, דגים ופירות ים, ביצים, אגוזים, סויה, אבקני פרחים, קרדית האבק ועוד.

 

*קיימים מצבים של שילוב מספר סוגי אורטיקריה יחד.

 

אבחנה קונבנציונלית של אורטיקריה

אין בדיקה ספציפית המאבחנת את המחלה ומלבד האבחון ע"י התסמינים המוכרים ניתן להעזר במספר בדיקות נוספות:

• ספירת דם – ספירת מרכיבי הדם ובמיוחד את תמונת תאי הדם הלבנים המשקפים את פעילות מערכת החיסון ואת רמת הCRP המשקף דלקתיות בגוף.

• בדיקות עוריות / טסטים לאלרגיה- הצמדה או הזרקה של חומרים אלרגנים בעור ובדיקת התגובה.

• בדיקת דם למציאת נוגדנים אוטואימיונים או נוגדנים לאלרגן ספציפי.

• RAST- בדיקת דם הבוחנת את תגובת מערכת החיסון לאלרגן ספציפי.

 

הטיפול קונבנציונלי באורטיקריה

נכון לעכשיו לרפואה הקונבנציונלית אין יותר מדי פתרונות טיפוליים יעילים להציע, מלבד תרופות חזקות לדיכוי מערכת החיסון (סטרואידים), תרופות אנטיהיסטמיניות (נוגדות את פעילות ההיסטמין), תרופות ביולוגיות ואחרות וטיפול סימפטומטי שטחי בלבד. לתרופות אילו בעייתיות נוספת - קיימות תופעות לוואי שיכולות להיות ארוכות טווח והן עלולות להפסיק להשפיע לאחר תקופה מסוימת.

 

על הטיפול הטבעי באורטיקריה

עם השנים והניסיון הקליני והטיפולי שלי צברתי מספיק ידע שיכול לתת לכם את ארגז הכלים השלם והעשיר ביותר כדי להתמודד עם המחלה וברצוני לתת לכם אותו ולעזור לכמה שיותר חולים.

​

על סמך זאת, פיתחתי תכנית טיפולית, מדויקת ועשירה הכוללת בפתיחתה אבחון מקיף ביותר המכיל תשאול מפורט ואבחון אירידולוגי (אבחון דרך קשתית העין) שמטרתם היא הכרת גופו של המטופל על כל צדדיו,  מה המסלול בו עבר עד כה, הסתכלות על נטיות גנטיות, מצב ותפקוד איברים, רקמות ומערכות בגוף, מציאת טריגרים להתפרצות ועוד ובאמצעות אבחון זה לבנות טיפול עם דגשים ספציפיים עבור אותו מטופל ובכך להשיג תוצאות טובות בהרבה ולאורך זמן.

​

הטיפול כולל תזונה מותאמת לכל שלב במחלה, התאמת צמחי מרפא ותוספים בעלי השפעה מחזקת מערכת חיסון, אנטי דלקתית ואנטי אלרגית עבור תמונת המחלה, שימוש בתרכובות צמחיות חיצוניות להקלה על התסמינים, שיקום וריפוי העור, אבחון וטיפול רפלקסולוגי, שאלוני התבוננות למציאת הטריגרים, אבחון וטיפול רפלקסולוגי ועוד.

​

יש לציין כי הרפואה האינטגרטיבית מציעה טיפול בטוח, טבעי ויעיל למיגור ההתפרצות ומניעת התלקחויות עתידיות ללא תופעות הלוואי המוכרות מהטיפול הקונבנציונלי.

​

לסיכום, בכל הקשור למחלות כמו אורטיקריה ניתן לראות פגיעה בחיי היום יום ובאורח החיים. נרצה להחזיר את החיים למסלולם ובשביל כך יש צורך בשינוי. אז אם אתם מוכנים לצאת למסע, יחד איתי יד ביד, תנו לי לתת לכם את כל הכלים שברשותי ולעזור לכם לשנות, להגיע לריפוי, חיזוק ואיזון של הגוף שלכם כדי לעזור לו להילחם ביעילות ולשמור על נסיגה ארוכת טווח ושליטה מלאה. כי זה אפשרי ובידיים שלכם.

​

​

​

​

 

​

​

​

 

מחקרים ומדע בנוגע לאורטיקריה:

​

בסקירה שנערכה ומציגה עדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בקשר להגנה על עורנו מפני קרינת השמש, נמצאה השפעה מיטיבה של רכיבים צמחיים, כולל כורכום, מיצוי רימון ורזווטרול. הרכיבים העיקריים שנמצאו יעילים בנטילה פומית להגנה מפני השמש, כוללים תה ירוק, רקטנואידים ומיצוי צמח הפוליפודיום לאוקוטומוס. בנוסף, מיצוי הפוליפודיום נמצא יעיל לטיפול מגוון מצבים הקשורים לחשיפה לשמש, כולל פריחה על רקע רגישות לשמש (polymorphous light eruption), אורטיקריה על רקע חשיפה לשמש או כתמי פיגמנטציה וכן כטיפול משלים בויטילגו ובקטוזיס אקטינית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29908579

 

מחקר שהתבצע בארצות הברית והתפרסם ביוני 2019 מצביע על קשר בין ויטמין די לפתופיזיולוגיה של האורטיקריה. מכך משתמע כי מחסור בויטמין יכול להיות חלק ממנגנון התפתחות המחלה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31234909

​

מחקר שנערך בהודו והתפרסם במאי 2018 מצביע על קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D בסרום הדם (פחות מ25) לבין חולי אורטיקריה (אל מול אנשים בריאים).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29854636

​

במחקר שנערך באיטליה בשנת 2016 עלה כי שילוב של זני הפרוביוטיקה Lactobacillus salivarius  ו- Bifidobacterium breve  הניתן פעמיים ביום במשך 8 שבועות עשוי להפחית את התסמינים ולשפר את אורח החיים של חולים באורטיקריה כרונית למרות הטיפול באנטי-היסטמין ובעיקר בקרב נבדקים עם נזלת אלרגית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=(urticaria%5BTitle%5D)+AND+probiotic+%5BTitle%2FAbstract%5D

 

במאמר שפרסם בית הספר לרפואה בניו ג'רזי בשנת 2014 העלו החוקרים כי במידה והיה קיים לרופאי העור ידע בנוגע לתזונה הטיפול היה אפקטיבי בהרבה בכל הנוגע לאורטיקריה, פסוריאזיס ומלנומה. מומלץ להוסיף כטיפול יישום שינויים תזונתיים וכלים למניעת התפרצות המחלה. התזונה שנבדקה היא- השפעת האלכוהול על החולים, תיסוף מזונות המכילים ויטמיני D וE, חומצות שומן רב בלתי רוויות, סלניום, תה ירוק, רזווטרול וליקופן.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25454037

​

חוקרים מבית הספר לרפואה בפרמינגטון מצאו כי הגבלת מזונות מסוימים והוספת אחרים יכולים להשפיע על פרעות עוריות שונות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8349862

​

מחקר ותיק העלה תוצאות שהצביעו על קשר בין אורטיקריה כרונית לשומנים בדם וכהמלצת נגד נמצאה יעילות בטיפול עם פנטתין וגלוטטיון  (נוגדי חמצון) בקרב חולי אורטיקריה כרונית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2794222

חוקרים בסין פרסמו במרץ 2019 מחקר אשר הראה קשר בין אלרגיה לחיטה ואורטיקריה וגיבשו המלצה לבדיקת רגישות לחיטה בחולי אורטיקריה בכדי למנוע תגובה אלרגית חריפה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30937139

​

חוקרים מבית הספר לרפואה בהנובר, גרמניה, פירסמו מאמר המצביע על קשר בין אורטיקריה לזיהומים נגיפיים וחיידקים כדוגמת הליקובקטר פילורי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24022628

 

סקירה שנערכה בגרמניה מצביעה על כך שלתאי מאסט יש תפקיד מכריע במחלת האורטיקריה וכמו כן נמצאו בדגימות מאיזורים נגועים פרוסטגלנדינים 2 המשמשים כמתווכי דלקת והיסטמין המופעלים ע"י נוגדני IgG IgE המהווים גורמים ישירים שכיחים ביותר באורטיקריה כרונית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29431202

 

מחקר שנערך ביפן במאי 2019 מצביע על כך שלבאזופילים תפקיד מרכזי בפתופיזיולוגיה של מחלת האורטיקריה הכרונית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31136822

 

מחקר הנערך בבית הספר לרפואה בניו יורק מצביע על הקשר בין רגישות ואלרגיה לחלב פרה ואורטיקריה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11941320

 

מחקר שנערך בצרפת מצביע על אלרגיה למזון וספציפית לחלב פרה כאטיולוגיה לאורטיקריה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10226681

​

מחקר שנערך בפולין בשנת 2018 הראה כי חולי אורטיקריה כרונית הדגימו רמת לחץ גבוהה משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29760615

​

מאמר שהתפרסם בדנמרק בשנת 2016 הראה קשר בין סטרס במקום העבודה לבין התפתחות אורטיקריה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27966420

​

מחקר שהתפרסם בשנת 2016 מצביע על הקשר בין דלקת מערכתית, סטרס ורמות נמוכות של קורטיזול לבין אורטיקריה אוטואימיונית, מה שמעיד על כך שסטרס יכול לזרז את התפתחות המחלה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26905640

​