top of page
ענבלליב פרץ נטורופתית ל אטופיק דרמטיטיס ו אורטיקריה
ייעוץ אישי אורטיקריה ואטופיק דרמטיטיס
ענבל ליב פרץ קליניקה

מה זה אטופיק דרמטיטיס? מה הם התסמינים? מה גורם להתפרצות? מה הם גורמי הסיכון? כיצד מטפלים? אני רוצה לחלוק איתכם את הידע שצברתי בכל הקשור לאטופיק דרמטיטיס ולפני שנראה כיצד מטפלים חשוב להבין מה קרה בגוף? מה יצא מאיזון ומה צריך לחזק בכדי לדעת כיצד להתמודד בצורה היעילה ביותר, להרגיע את ההתפרצות ולשמור על נסיגה ארוכת טווח.

בספרות המקצועית ניתן להסכים על נושא מרכזי שיכול להוות כרמז העיקרי בפיצוח חידת האטופיק דרמטיטיס והוא שהמקור לפגיעה בעור נמצא במעורבות או "עירור יתר" של מערכת החיסון. כאשר מערכת החיסון לא שקטה מסיבה כלשהי היא נלחמת באמצעות כלים רבים העומדים לרשותה ובין היתר ע"י הפרשה מרובה מקומית, עורית או מפושטת של חומר בשם היסטמין. הדבר יעורר תגובה אלרגית ודלקתית ויבוא לביטוי בנגעים מגוונים וצורות שונות כמו פריחה מפושטת או מקומית, כתמים אדומים תחומים או מפושטים, יובש, קשקשת, נגעים חמים, אדומים, מגרדים או שורפים.

מה גורם למערכת החיסון לא להיות שקטה? שאלת מיליון הדולר.

אז בואו נדבר קצת על אטופיק דרמטיטיס.

מה זה?

אטופיק דרמטיטיס המכונה גם "אסתמה של העור" הינה דלקת עור כרונית המתבטאת בפריחה יבשה, לרוב אדומה ומגרדת. המחלה זכתה לכינוי "אסתמה של העור", כנראה בשל השכיחות המוגברת שלה יחד עם אסתמה אצל ילדים או בשל כך שהעור משמש כ"ריאה שלישית". במרבית המקרים קיימת החמרה בהתפרצות המחלה בתקופות בהן האוויר יבש, חום ובעונות המעבר אך ניתן גם לצפות בתמונה פחות מאורגנות שלה.

לרוב, המחלה תופיע אצל תינוקות וילדים צעירים בעלי היסטוריה אישית או משפחתית של אלרגיות, אך יכולה גם להופיע בגילאים מבוגרים יותר כמחלה כרונית שחומרתה נחלשת לעתים עם השנים. רוב הסובלים מדלקת עור אטופית בגיל הילדות יחלימו ממנה לחלוטין.

מה הם התסמינים של אטופיק דרמטיטיס?

התסמין העיקרי של אטופיק דרמטיטיס הינו גרד שלאחריו מופיעה פריחה יבשה ואדומה  כאשר מיקום הפריחה משתנה עם הגיל.

תינוקות- הפריחה אופיינית באזורים כמו הלחיים, קפלי ברכיים ומרפקים, בית החזה, גב וגפיים. במצבים מסוימים הפריחה יכולה גם להיות מפושטת ולהתבטא בכל חלקי הגוף ולרוב מלווה באי שקט של התינוק.

ילדים-  יובש וחספוס של העור והופעת גרד שלאחריו פריחה בקפלי ברכיים ומרפקים מצדם הפנימי, שורשי כפות ידיים ורגליים, שוקיים ולעתים גם בטן וגב.

מבוגרים- הופעה משתנה ומגוונת של האזורים הנגועים.

הגרד העז יכול לשבש את אורח חיי החולה ולגרום להפרעות שינה, אי שקט, פציעה של העור, חשיפתו לזיהומים שונים, פגיעה במקרם החיים התקין ועוד.

 

מה הם הגורמים לאטופיק דרמטיטיס?

הסיבה להתפרצות של אטופיק דרמטיטיס אינה ידועה (אידיופטית).

הדעה הרווחת כיום היא כי התפרצות המחלה קשורה בנטייה תורשתית לאלרגיות ו/או בתגובתיות יתר של מערכת החיסון, אשר באה לידי ביטוי עקב גורם אידיופטי או בעת חשיפה לחומרים אלרגניים שונים כגון מזונות, אבק / קרדית האבק, חיות, עונות מעבר, פריחות עצים ועוד.  בנוסף, יתכן כי הגוף מגיב מסיבה מסויימת ולא ידועה למתכות כבדות או חומרים כימיים אחרים אשר נמצאים במזונות, חיסונים, תרופות ועוד ולחומרים שאינם מוגדרים כאלרגנים ובכל זאת מעוררים את מערכת החיסון.

בסקירה שבחנה את האפידמיולוגיה של אטופיק דרמטיטיס בילדים עלה כי גורמי הסיכון למחלה הם תזונה מערבית, חשיפה לאנטיביוטיקה רחבת טווח וצמצום אוכלוסיית פלורת המעיים וכמו כן נמצא גם קשר לזיהום אוויר, השמנה וחוסר פעילות גופנית.

בואו נדבר רגע על המנגנון העורי שגורם לנגעים המוכרים במחלה זו, הנגרם עקב אותה תגובתיות יתר. בתוך עורנו קיימים שני תאים השייכים למערכת החיסון שכדאי לנו להכיר- תאי מאסט\פיטום ובאזופילים. אותם תאים מכילים חומרים שונים וביניהם היסטמין המופרש עקב איתות המתקבל מנוגדני IgE ומורה לו על כך ובמקרים של מחלות עוריות כמו אטופיק דרמטיטיס או אורטיקריה הפרשת ההיסטמין מתרחשת בצורה מוגברת בשל אותה תגובתיות יתר של מערכת החיסון שנגרמה מגורם לא ידוע או משתנה (אידיופטי). בעקבות הפרשת ההיסטמין המוגברת ולא רגילה, יש הרס של כלי דם קטנים, הם מתרחבים, מזרימים דם בעוצמה ומכאן מופיע האודם והנגעים שאנו מכירים. עקב שינוי בחדירות כלי הדם נגרמת בצקת ונפיחות והחומרים שונים המופרשים גורמים לגרוי עצבי ולתחושת הגרד או השריפה.

 

כפי שניתן לראות, לא קיימת סיבה אחת ברורה וניתן לראות סיבות שונות ומגוונות בין חולה לחולה. לכן, יש חשיבות עליונה לאבחון מדויק הבודק את ההיסטוריה של המטופל, נטיותיו הגנטיות, מצב מערכת החיסון, האיברים ומערכות שונות בגופו וזאת ע"י תשאול מקיף, אבחון אירידולוגי, רפלקסולוגי ועוד.

 

 

התפרצות המחלה - גורמי הסיכון העיקריים:

  • צריכת מזונות מעוררי אלרגיה כגון ביצים, בוטנים, אגוזים, סויה, חיטה, חלב, דגים וכו.

  • מזג אוויר משתנה ובעיקר קור ויובש או חום קיצוני.

  • סטרס, שינויי קיצוני בחיים ותקופות לחץ.

  • שימוש או שימוש עודף בתכשירים המיוצרים מחומרים סינטטיים כמו שמפו, סבון וכו.

  • חשיפה לחומרים שונים כגון סוגי בדים שונים, חומרי הדברה (נמצאים בירקות ומזונות), חומרי ניקוי, עשן, אלכוהול, זיהום אוויר וכד'.

  • זיהומי עור שונים בין אם חיידקיים ובין אם פטרייתיים.

  • חולשה חיסונית.

  • תרופות, חיסונים וכיו"ב.

 

אבחנה קונבנציונלית של אטופיק דרמטיטיס

אין בדיקה ספציפית המאבחנת את המחלה ומלבד האבחון ע"י התסמינים המוכרים, ניתן להעזר במספר בדיקות נוספות:

  • ספירת דם – ספירת מרכיבי הדם אשר ניתן לראות אצל 80% מחולי אטופיק דרמטיטיס רמה גבוהה של תאי דם לבנים בשם אאוזונופילים המעידים בדרך כלל על תהליך אלרגני הקורה בגוף ובדיקת רמות הCRP המשקף את מצב הדלקתיות בגוף.

  • תרבית חיידקים מנגע החולה- ניתן לזהות לפעמים נוכחות חיידקים ובעיקר סטפילוקוק אאורוס, העלולים לגרום להתפרצות המחלה.

  • בדיקות עוריות / טסטים לאלרגיה- הצמדה או הזרקה של חומרים אלרגנים בעור ובדיקת התגובה.

  • RAST- בדיקת דם הבוחנת את תגובת מערכת החיסון לאלרגן ספציפי.

 

 

טיפול קונבנציונלי באטופיק דרמטיטיס:

נכון לעכשיו לרפואה הקונבנציונלית אין יותר מדי פתרונות טיפוליים יעילים להציע, והטיפול האגרסיבי שכן מוצע כולל תרופות חזקות לדיכוי מערכת החיסון (סטרואידים בשימוש חיצוני או פומי), תרופות אנטיהיסטמיניות (נוגדות את פעילות ההיסטמין) אימונומודולטורים במריחה, תרופות ביולוגיות (דופילומב, מתוטרקסט, ציקלופוספמיד), ובמקרים מסוימים אנטיביוטיקה (חיצונית ופומית) או טיפול סימפטומטי שטחי בלבד. לתרופות אילו בעייתיות נוספת - קיימות תופעות לוואי שיכולות להיות ארוכות טווח והן עלולות להפסיק להשפיע לאחר תקופה מסוימת.

 

על הטיפול הטבעי באטופיק דרמטיטיס:

עם השנים והניסיון הקליני והטיפולי שלי צברתי מספיק ידע שיכול לתת לכם את ארגז הכלים השלם והעשיר ביותר כדי להתמודד עם המחלה וברצוני לתת לכם אותו ולעזור לכמה שיותר חולים.

על סמך זאת, פיתחתי תכנית טיפולית, מדויקת ועשירה הכוללת בפתיחתה אבחון מקיף ביותר המכיל תשאול מפורט ואבחון אירידולוגי (אבחון דרך קשתית העין) שמטרתם היא הכרת גופו של המטופל על כל צדדיו,  מה המסלול בו עבר עד כה, הסתכלות על נטיות גנטיות, מצב ותפקוד איברים, רקמות ומערכות בגוף, מציאת טריגרים להתפרצות ועוד ובאמצעות אבחון זה לבנות טיפול עם דגשים ספציפיים עבור אותו מטופל ובכך להשיג תוצאות טובות בהרבה ולאורך זמן.

הטיפול כולל תזונה מותאמת לכל שלב במחלה, התאמת צמחי מרפא ותוספים בעלי השפעה מחזקת מערכת חיסון, אנטי דלקתית ואנטי אלרגית עבור תמונת המחלה, שימוש בתרכובות צמחיות חיצוניות להקלה על התסמינים, שיקום וריפוי העור, אבחון וטיפול רפלקסולוגי, שאלוני התבוננות למציאת הטריגרים ועוד.

יש לציין כי הרפואה האינטגרטיבית מציעה טיפול בטוח, טבעי ויעיל למיגור ההתפרצות ומניעת התלקחויות עתידיות ללא תופעות הלוואי המוכרות מהטיפול הקונבנציונלי.

לסיכום, בכל הקשור למחלות כמו אטופיק דרמטיטיס ניתן לראות פגיעה בחיי היום יום ובאורח החיים. נרצה להחזיר את החיים למסלולם ובשביל כך יש צורך בשינוי. אז אם אתם מוכנים לצאת למסע, יחד איתי יד ביד, תנו לי לתת לכם את כל הכלים שברשותי ולעזור לכם לשנות, להגיע לריפוי, חיזוק ואיזון של הגוף שלכם כדי לעזור לו להילחם ביעילות ולשמור על נסיגה ארוכת טווח ושליטה מלאה. כי זה אפשרי ובידיים שלכם.

 
לטיפול השלם למבוגרים
ענבלליב פרץ נטורופתית ל אטופיק דרמטיטיס ו אורטיקריה

מחקרים ומדע בנוגע לאטופיק דרמטיטיס:

בסקירה מדעית שנערכה בינואר 2015 אשר סיכמה ממצאים מ22 מחקרים שנערכו בין השנים 2012-2013 בכל הנוגע למניעה וטיפול באטופיק דרמטיטיס, עלה כי:

  • נטילה של פרוביוטיקה וייתכן גם פרהביוטיקה בשלבים מאוחרים של ההריון ולאחר הלידה קשורים במניעה של המחלה.

  • חשיפה לחיות בית ובמיוחד לכלבים, עשויה לספק הגנה מפני התפתחות המחלה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25622761

במדגם שנערך בקוריאה בנובמבר 2015 וכלל 9,000 מבוגרים נמצא כי צריכת מזונות מותססים \ מוחמצים (עשירים בפרה ופרוביוטיקה) הייתה מלווה בסיכון נמוך ללקות באטופיק דרמטיטיס בעוד שצריכה גבוהה של בשר ומזון מעובד הייתה מלווה בסיכון מוגבר.

http://www.nrjournal.com/article/S0271-5317(15)00291-2/abstract

 

בסקירה שבחנה את האפידמיולוגיה של אטופיק דרמטיטיס בילדים העלתה כי גורמי הסיכון למחלה הם תזונה מערבית, חשיפה לאנטיביוטיקה רחבת טווח וצמצום אוכלוסיית פלורת המעיים וכמו כן נמצא גם קשר לזיהום אוויר, השמנה וחוסר פעילות גופנית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24417229

 

במחקר כפול סמויות מבוקר שנערך בשנת 2018 בוצעה השוואה בין יעילות הטיפול החיצוני המבוסס על חומרים טבעיים לעומת טיפול המבוסס על חומרים סינטטיים. נמצא כי בקבוצה שהשתמשה בתכשירים חיצוניים טבעיים הייתה הטבה במראה העור של 34% לעומת משתמשי התכשירים הסינטטיים שנשנו מ4% שיפור בלבד. עוד נמצא כי באלה שהשתמשו במוצרים הטבעיים נשמרה רמת הלחות בעור בעוד שבקבוצה של התכשירים הסינטטיים חלה ירידה של 21% בלחות העור.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30124733

 

בסקירה שיטתית ומטה אנליזה שנערכה בפברואר 2018 הוערכה התרומה של תזונת האם והתינוק והפחתת מחלות אלרגיות ואוטואימוניות של הילוד. נמצא ש:

  • נטילת תוספי פרוביוטיקה ע"י האם בשלבים מתקדמים של ההריון ותקופת ההנקה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב22% להתפתחות אקזמה (פריחה).

  • נטילת תוספי אומגה 3 בתקופת ההריון או ההנקה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב33% לאלרגיה לביצים.

  • נמצא שבהנקה סיכון נמוך יותר לאקזמה (פריחה) והנקה בלעדית ממושכת קשורה אף לירידה בסיכון לסוכרת 1 ונטילת פרוביוטיקה בנוסף קשורה להפחתת בסיכוי לאלרגיה לחלב.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29489823

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24160272

 

בסקירה שנערכה באוגוסט 2013 נבחן הקשר בין תזונה למחלות אלרגיות בין הגילאים 0-18 ושם עלה כי:

  • תזונה של האם במהלך ההריון ותזונה במהלך הילדות העשירה בנוגדי חמצון וחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 עשויות להוות גורם מגן מפני מחלות אלרגיה בילדות.

  • ישנם מזונות העלולים להחמיר את מצב האטופיק דרמטיטיס.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23995043

 

במחקר רנדומלי מבוקר נבחנה ההשפעה של הגבלת צריכת מוצרי חלב באמהות מניקות ונמצא כי ההגבלה עשויה להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות אטופיק דרמטיטיס.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23936985

 

במחקר שנערך ביולי 2017 נבדק הקשר בין צריכת סוכר של האם במהלך ההריון לבין סיכון להתפתחות אלרגיות ומחלות נשימה בגיל הילדות. נמצא כי צריכת סוכר גבוהה הייתה קשורה בסיכון גבוה ב38% להתפתחות מחלות אלרגיה וסיכון כפול להתפתחות אסתמה אלרגית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28679610

 

סקירה שנערכה במאי 2012 בחנה את ההשפעה של שינויים בתזונה ובעיקר צריכה מופחתת של פירות, ירקות ומינרלים מול התפתחות של מחלות על רקע אלרגי בילדות. צריכת מזונו אלה קשורים בסיכון מופחת להתפתחות אסתמה ותסמינים נלווים וכי צריכת סיבים גבוהה קשורה להפחתת רמת הדלקתיות בגוף ומגנה מפני מחלות כמו אטופיק דרמטיטיס ואסתמה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22651129

 

מחקר הבחן את השפעת צריכת תזונה איכותית ומאוזנת בתינוקות וילדים מצא קשר להטבה מובהקת בתסמיני האטופיק.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23429834

 

סקירה שנערכה בינואר 2016 מצאה כי ההשפעה של צמחי מרפא אף עדיפה על הטיפול למניעת אטופיק דרמטיטיס מלווה בפחות תופעות לוואי וקשורה במנגנונים מעכבי ציטוקינים, הפחתת רמות IgE, הפחתת תהליכים דלקתיים, שחרור היסטמין ושיפור תפקוד שכבת ההגנה הטבעית של העור וכי שימוש בצמחי מרפא אינו מלווה בתופעות לוואי משמעותיות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26740223

 

סקירה שנערכה ביולי 2008 מצאה כי לצמחי מרפא מסויימים כמו שיבולת שועל, ליקוריץ', טנסטום, אלוורה וכורכום יכולת ריפוי אדמומיות בעור, רגישות וגירויי עורי באטופיק דרמטיטיס. כנ"ל לגבי שכיסנדרה, ארקטיום לפה, היפריקום, ג'ינסנג קוריאני.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18681154

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21854164

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21303540

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20509719

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21094681

 

בסקירה שנערכה בינואר 2018 עלו ממצאים קליניים בנוגע לגורמים התזונתיים המעודדים התפרצות של מחלות עור (כמו אטופיק דרמטיטיס), אל מול גורמים התורמים למהלך הריפוי, והם:

  • טריגרים: מזונות אלרגניים (חלב, חיטה, ביצים, תירס, בוטנים ואגוזים, שומשום..)

  • מזונות מומלצים: פרה ופרוביוטיקה, מזונות המכילים ויטמין D, ומזונות מכילים חומצות שומן חיוניות כמו שמן נר הלילה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29357214

 

בסקירה שנערכה בינואר 2018 עלה כי טיפול פנימי או חיצוני בויטמין D נמצא יעיל לטיפול במחלות עור על רקע דלקתי כמו אטופיק דרמטיטיס ופסוריאזיס.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29306952

רוצים לקבל מידע נוסף אודות הטיפול?

 

השאירו פרטים ונחזור אליכם!

מלאו פרטים בטופס הייעוץ באתר, פרטו על קצה המזלג על הבעיה שלכם ואנחנו כבר נחזור אליכם עם כל האפשרויות והפרטים! 

אל חשש! הכל נשאר דיסקרטי וחסוי בהתאם לחוק החיסיון הרפואי בישראל.

bottom of page